מחקר CLEOPATRA אשר דווח ב-2015 בעיתון New England Journal of Medicine מצא כי טיפול בקו-הראשון הכולל משלב של פרטוזומאב, טרסטוזומאב ודוסטקסל בסרטן שד גרורתי חיובי ל- HER2 שיפר באופן מובהק את משך הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה (בהשוואה לטרסטוזומאב ודוסטקסל בלבד ל-18.7 חודשים והאריכה את חיי המטופלות ב-15.7 חודשים, עם חציון הישרדות כוללת של 56.5 חודשים וללא פגיעה בפרופיל הבטיחות. על סמך נתונים אלו קווים מנחים בינלאומיים הגדירו משלב טיפולי זה כטיפול המועדף לחולות גרורתיות בקו הראשון.
עוד בעניין דומה
- ניבולומאב מביאה לתגובה ממושכת עם תופעות לוואי פחותות בהשוואה לדוסטקסל בקרב מטופלים עם NSCLC מתקדם
- פמברוליזומאב (קיטרודה) יעילה יותר ולאורך זמן עם פרופיל בטיחות טוב יותר מדוסטקסל (טקסוטר) עבור NSCLC מתקדם עם ביטוי של PD-L1
- ניבולומאב אינה מאריכה הישרדות ללא התקדמות בקרב חולים עם הישנות או התקדמות של NSCLC בהשוואה לכימותרפיה על בסיס פלטינה
מחקר PERUSE, שעודנו נמשך, בוצע במטרה להעריך את הבטיחות והיעילות של השילוב פרטוזומאב טרסטוזומאב ותרופות שונות ממשפחת הטקסנים לפי בחירת החוקרים כטיפול קו-ראשון בסרטן שד חוזר או גרורתי חיובי ל-HER2.
PERUSE הינו מחקר רב-מרכזי בשלב IIIb,יopen label, זרוע טיפול בודדת שגייס מטופלות מכל רחבי העולם, כולל 50 מטופלות מישראל, עם סרטן חיובי ל- HER2 עם הישנות מקומית או מחלה גרורתית, שלא קיבלו טיפול קודם עבור מחלתן הנוכחית (פרט לטיפול אנדוקריני).
1,436 מטופלות גויסו וקיבלו לפחות מינון אחד של תרופת המחקר עד ביצוע ניתוח הביניים. חציון משך המעקב היה 17.2 חודשים (טווח: <1-41.4 חודשים). 64% מהמטופלות היו עם מחלה חיובית להורמון ו- 75% היו עם מחלה ויסצרלית בעת כניסתן למחקר. 1,429 מטופלות קיבלו תרופה כלשהי ממשפחת הטקסנים: דוסטקסל (n=775, 54.2%), פקליטקסל (n=589, 42.1%) או נאב-פקליטקסל (n=65, 4.5%).
המחקר הדגים כי משך הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה (PFS) בכלל אוכלוסיית המחקר (1,200 מטופלות עם מחלה מדידה) היה 21.2 חודשים. בחלוקה בין הטיפולים הכימיים השונים נמצא כי אצל מטופלות שטופלו עם דוסטקסל, פקליטקסל ונאב-פקליטקסל חציון ההישרדות ללא התקדמות היה 19.7 חודשים, 24.7 חודשים ו- 18.1 חודשים, בהתאמה.
שיעור התגובה הכללית היה 79.7% (n=956). שיעור המטופלות שטופלו עם דוסטקסל, פקליטקסל ונאב-פקליטקסל והשיגו תגובה מלאה היה 11.1%, 16.4% ו- 7.5%, בהתאמה; שיעור המטופלות שהשיגו תגובה חלקית היה 66.9%, 66.4% ו- 71.7%, בהתאמה; שיעור המטופלות שהשיגו מחלה יציבה היה 17.0%, 12.9% ו- 15.1%, בהתאמה.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בכל דרגות החומרה, היו שלשולים (67.1%), התקרחות (47.5%), בחילות (33.7%), תשישות (30.7%) ועייפות (28.3%). תופעות הלוואי החמורות הנפוצות ביותר היו חום נויטרופני (4.7%), נוירופתיה היקפית (3.5%), נויטרופניה (3.1%), שלשולים (2.4%). ירידה ברמות LVEF בדרגה שהביאה להפסקת הטיפול בתרופות פרטוזומאב וטרסטוזומאב היו בשיעור דומה למדווח עד כה (1.8%, n=26).
לסיכום, הממצאים הראשוניים של מחקר PERUSE מראים כי הבטיחות והיעילות של משלב של פרטוזומאב (פרג'טה), טרסטוזומאב (הרצפטין) וכימותרפיה ממשפחת הטקסנים כקו טיפולי ראשון בחולות עם השנות מקומית או מחלה גרורתית בסרטן שד חיובי ל- HER2 עקביים לתוצאות שנצפו במחקר CLEOPATRA.
מקור:
Preliminary safety and efficacy of first-line pertuzumab combined Preliminary safety and efficacy of first-line pertuzumab combined with trastuzumab and taxane therapy for HER2-positive locally recurrent/ metastatic breast cancer (PERUSE) T. Bachelot et al, poster presentation SABCS 2016
Swain SM, et al. Pertuzumab, trastuzumab, and docetaxel in HER2-positive metastatic breast cancer. N Engl J Med. 2015 Feb 19;372(8):724-34.
ערכה: ד"ר קרן לבנון, המכון האונקולוגי, שיבא