סרטן שד גרורתי 16.02.2020

בשורה חיובית לחולות סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב

החידושים בתחום האימונותרפיה מעניקים תקווה רבה לעולם הרפואה ובשורה מעודדת עבור חולות סרטן שד מסוג טריפל נגטיב

מאת ד"ר עופרה מימון, אונקולוגית בכירה במכון שרת לאונקולוגיה בבי"ח הדסה עין כרם

סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל והינו הגורם הראשון המוביל לתמותה הקשורה לסרטן. מדי שנה מאובחנות כ-5,000 חולות וכיום חיות בישראל כ-24,000 נשים שאובחנו עם סרטן השד. שיעורי ההישרדות בישראל גבוהים ומשתפרים עם השנים, אבחון מוקדם ומתן טיפול אופטימלי מובילים לשיפור שיעורי הריפוי וירידה בשיעורי התמותה.

TNBCי(Triple Negative Breast Cancer) הינו תת קבוצה של סרטן השד המהווה כ-10% ממקרי סרטן השד. הוא שכיח בקרב נשים צעירות יחסית, ומאופיין בהיעדר ביטוי יתר של קולטנים לאסטרוגן (ER), לפרוגסטרון (PR) ול-HER2. לכן, גידול מסוג טריפל נגטיב אינו מגיב לטיפולים הורמונליים או לטיפולים נוגדי HER2 ונחשב לגידול אגרסיבי. סרטן שד מסוג זה בעל שיעורי הישרדות נמוכים וכן מאופיין בסיכון גבוה יותר לחזרת מחלה והתפשטותה כמחלה גרורתית. הישנות של סרטן שד מסוג טריפל נגטיב, מאופיין לרוב בהופעת גרורות בכבד, בריאות ובמערכת העצבים המרכזית. מטרת הטיפול במחלה, בשלב זה, הינה להאריך את תוחלת החיים של המטופלות ולשפר את איכות חייהן.

האופציות הטיפוליות בחולות עם סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב מצומצמות והטיפול הסטנדרטי הוא כימותרפיה אשר לה יעילות מוגבלת, ללא תגובה ממושכת לטיפול. הטיפולים הקיימים לא הצליחו להדגים עד כה שיפור משמעותי במשך ההישרדות הכולל בחולות אלו, תוחלת החיים החציונית נאמדת בכ-18 חודשים, ולפי נתוני ה-SEER לשנת 2014, רק כ-9% מהחולות עם מחלה גרורתית שורדות 5 שנים. אי לכך, קיים צורך משמעותי בשיפור יעילות הטיפול בחולות אלו.

בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה במחקר הגנומי של הגידול, במהלכו זוהו שינויים מולקולריים בעלי פוטנציאל לטיפול מותאם.

על פי הספרות, כ-20% מגידולי סרטן שד טריפל נגטיב כוללים מוטציה מסוג BRCA. בישראל הדיווחים אף מצביעים על אחוזים גבוהים יותר. נשים אלו יכולות לקבל טיפול מוכוון מטרה המותאם לנשאיות המוטציה ושייך לקבוצת תרופות מסוג מעכבי PARP. תרופות אלו פוגעות ביכולת לתקן נזקים ב-DNA ולמעשה מובילות למותם של תאי הסרטן.

בשונה מגידולי שד אחרים, סרטן שד מסוג טריפל נגטיב הינו גידול עם מאפיינים אימונוגניים, מה שהופך אותו ליעד פוטנציאלי לטיפול בתרופות אימונותרפיות בכלל ובתרופה המעורבת בחסימת PD-L1.

מחקר IMpassion130 הינו מחקר בינלאומי פאזה III היחיד שהדגים כי מתן טיפול אימונותרפי מסוג Tecentriq בשילוב כימותרפיה מסוג Abraxane הביא לשיפור משמעותי סטטיסטית במשך ההישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) בכלל אוכלוסיית המחקר (ITT) ובאוכלוסיית החולות עם ביטוי יתר של החלבון PD-L1 (ביטוי ≥1% על גבי תאי מערכת החיסון באמצעות הנוגדן SP142), עם הפחתה של 38% בסיכון להתקדמות מחלה או למוות (HR=0.62 P<0.0001). בנוסף, באוכלוסיית החולות עם ביטוי יתר של PD-L1,יTecentriq האריכה משמעותית קלינית את ההישרדות הכוללת ב-7 חודשים תוך השגת חציון הישרדותי של 25 חודשים, עם הפחתה בסיכון לתמותה ב-29% (HR=0.71, p=0.0133, not formaly tested). במעקב של שנתיים, למעלה ממחצית החולות (51%) שטופלו במשלב טסנטריק נותרו בחיים לעומת 37% בלבד בזרוע הביקורת.

שיעור התגובה בחולות עם ביטוי יתר של PD-L1 עלה באופן משמעותי קלינית מ-42.6% ל-58.9%, כאשר ב-10% מהחולות נצפתה נסיגה מלאה של המחלה. חולות אלו לרוב לא משיגות תגובה מלאה לטיפול הכימותרפי ולכן שיפור משמעותי במדד תגובה מלאה (CR) הינו קריטי עבורן.

לצד שיפור ניכר במגוון מדדי היעילות, פרופיל הבטיחות של המשלב נסבל היטב, ואיכות חיי המטופלות נשמרה בזמן הטיפול בהקשר למצב הבריאותי והתפקוד כללי.

על סמך נתונים אלו, אושר משלב זה ב-FDA, ב-EMA, במשרד הבריאות הישראלי והוכלל כאופציה טיפולית מועדפת בכלל ההנחיות הקליניות הבינלאומיות. לאחרונה הטיפול ב-Tecentriq הוכלל בסל הבריאות הממלכתי לחולות סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב עם ביטוי יתר של PD-L1 שטרם קיבלו טיפול כימותרפי למחלתן הגרורתית.

לסיכום, עד לפני מספר שנים כימותרפיה היתה הטיפול המשמעותי היחיד עבור חולות סרטן שד מסוג טריפל נגטיב ובימים אלה אנו עומדים בפני עידן חדש שבו מפותחות תרופות משמעותיות חדשות ואפקטיביות יותר. אף שנראה כי עבודה רבה עוד לפנינו, וכן צפויים לא מעט אתגרים, אין ספק כי החידושים בתחום האימונותרפיה מעניקים תקווה רבה לעולם הרפואה ובשורה מעודדת עבור החולות.

מקור:

  1. https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/breast_cancer_SEPT2018.pdf
  2. מערכת נתוני הרישום הלאומי לסרטן
  3. SEERS 2014
  4. Harbeck N., Gnant M. Lancet 2017; 389: 1134–50
  5. Armstrong N et al, Annals of Oncology, 29, 2018
  6. Schmid P, Adams S, Rugo HS, et al; N Engl J 2018;379:2108-2121
  7. Schmid P, Adams S, Rugo HS, et al; The Lancet Oncology, 2019
  8. Emens LA, et al. IMpassion130 biomarkers, SABCS 2018
  9. NCCN Guidelines 03.2019 Sep 2019
  10. https://www.health.gov.il/Pages/HomePage.aspx

בחסות חברת רוש

נושאים קשורים:  סרטן שד גרורתי,  TNBC,  מחקר גנומי