הקשר בין תפקוד לקוי של הורמוני בלוטת התריס לבין הסיכון לפתח סרטן אינו חד משמעי. זאת במיוחד בקרב אנשים בקבוצות גילאים שונות ובקשר לממאירויות פחות שכיחות. מטרת החוקרים היתה לבדוק מה הקשר בין רמות TSH ו-T4 חופשי בדם לבין סיכון כללי לחלות בסרטן והסיכון לחלות בסרטן מסוג מסוים.
עוד בעניין דומה
מידע אודות ריכוז הורמוני בלטות התריס נאסף מ-375,635 מטופלים בישראל, אשר לא היה להם רקע קודם של ממאירות. לאחר מכן אספו מידע אודות אלה שחלו בסרטן בעזרת רישום הסרטן הלאומי של ישראל. השתמשו במודל COX על מנת להעריך את יחס הסיכונים לתחלואה כוללת בסרטן ותחלואה של 20 סוגי סרטן מסוימים.
תוצאות המחקר הדגימו כי 23,808 מקרים של סרטן אירעו על פני תקופת מעקב של 10.9 שנים. נמצא כי המטופלים שהיו צעירים מגיל 50 בעת הצטרפותם למחקר והיו עם ריכוזים גבוהים של TSH בדם וריכוזים גבוהים של T4 חופשי בדם והיפרתאירודיזם סוב-קליני היו עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן (יחס סיכונים של: 1.3, 1.28 ו-1.31 בהתאמה). לעומת זאת, מטופלים שהצטרפו למחקר אחרי גיל 50 עם היפרתאירודיזם קליני היו עם סיכון מופחת לחלות בסרטן (יחס סיכונים של 0.64).
ריכוז גבוה של TSH בדם נמצא כגורם מגן מפני התפתחות סרטן הערמונית (יחס סיכונים של 0.67). ריכוז גבוה של TSH בדם לאורך זמן נמצא כגורם מגן מפני התפתחות סרטן בלוטת התריס (יחס סיכונים של 0.82), וכגורם שיכון להתפתחות מלנומה (יחס סיכונים של 1.11) וסרטן הרחם (יחס סיכונים של 1.27). ריכוז T4 חופשי בדם נמצא כגורם סיכון לתחלואה בסרטן ריאות (יחס סיכונים של 1.54), בעוד ריכוז T4 חופשי בדם והיפרתאירודיזם קליני נמצאו כגורמים מגנים מפני התפתחות סרטן מעי הגס והחלחולת (יחס סיכונים של 0.59 ו0.08 בהתאמה).
החוקרים הסיקו כי הורמוני בלוטת התריס מהווים גורם מגן מפני סרטנים מסוגים מסוימים בקבוצות גיל שונות.
מקור: